

עוגיות המוזיקה

The Kinks Are The Village Green Preservation Society

בשנת 1968, כשרוב המוזיקה היה עדיין שקוע בפסיכדליה, והביטלס שחררו את האלבום הכפול שלהם, בעל העטיפה האייקונית, הקינקס החליטו להיות הקינקס, שזו דרך אחרת לומר שהם החליטו ללכת בכיוון ההפוך, ולהוציא אלבום
שכולו מדבר על נוסטלגיה ועל געגועים לעבר..
אלבום שהוא ממש כישלון מוצלח
האלבום יצא ב-22 בנובמבר 1968, בדיוק באותו יום שבו יצא האלבום הלבן של הביטלס.
ריי דייוויס אומר עליו שזהו הסוד השמור של עולם הרוק, והגיע הזמן לחשוף את הסוד הגדול!
The Village Green Preservation Society
האלבום נפתח בנגינת גיטרה, ואחר כך מפגיש אותנו עם האגודה לשימור הכפר הירוק (אוכלוסיה: ריי, דייב, מיק ופיט), וכל הדברים שהם רוצים לשמר (מלבד הכפר הירוק כמובן) כמו שולחנות בליארד, ריבת תותים, דונלדאק. אני לא אגלה את הכל, פשוט תקשיבו ותדעו.
הלחן אינו יוצא דופן ביחס לדברים שנעשו באותה תקופה, או אפילו ביחס לשירים קודמים של הלהקה כמו, אך בעיניי הוא בהחלט משרת את השיר בפשטות שלו.
Do You Remember Walter?
השיר השני באלבום, מדבר על וולטר, חבר ילדות שנעלם, ולקח איתו את כל החלומות המשותפים שלו ושל ריי. כל מה שנשאר מוולטר זה כנראה השיר הקופצני הזה (שימו לב לתופים, ולבס), שבקלות היה הופך ללהיט אם היה שייך ללהקה אחרת.
השיר השלישי באלבום (וכנראה המוכר ביותר) הוא.....
Picture Book
דייב, מלך הריפים חזר ובגדול! זה הדבר הראשון ששמים אליו בשיר הזה.בלתי אפשרי להקשיב לו ולא לחיך. בשיר הזה ריי מבקש מהמאזין לדמיין את עצמו בתור אדם זקן שמדפדף באלבום ומביט לאחור על חייו, פעם זה היה אלבום, היום הכל נמצא בטלפון, אבל הכוונה היא אותה כוונה.
מישהו פעם אמר שהקינקס זו הלהקה שידעה להמחיש בצורה הכי טובה מה זה אומר להיות זקן (באלבום הזה הם היו כולם בני פחות מ-30), השיר הזה בעיניי ממחיש את זה בצורה מעולה, הבעיה היחידה שהוא קצר מדי.
Johnny Thunder הוא הגיבור של הכפר
הוא חי על מים, ואוכל ברקים לארוחת בוקר.
ולמרות שכולם מנסים לעצור אותו, הם לא יצליחו.
ג'וני תאנדר הוא הגיבור שלי.
יש לו קומיקס על שמו
וגם שיר על שמו. דמות נוספת למאגר הדמויות של הקינקס.
זה שיר שנתקע לך במוח ולא עוזב אותך במנוחה, עד שאתה מקשיב לו,
שוב.... ושוב... ושוב... בלי הפסקה.
Last Of The Steam-Powered Trains
אם הריף הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. הוא נלקח משיר בשם Spoonful של הוואלי וולף. גם הלהקה Creedence Clearwater Revivel השתמשה בריף הזה.
הלחן הבלוזי הוא לא מקרי כלל, למעשה יש פה הקבלה בין ז'אנר הבלוז, שלאט לאט פינה מקום למוזיקת הרוק והפופ החדשנית ובין רכבת הקיטור שהוחלפה ברכבות חדשות יותר.
שניהם שייכים לעבר, למוזיאון. רכבת הקיטור האחרונה מהחיים הנוחים שלה בתוך המוזיאון. בשיר הזה בולטת במיוחד המפוחית.
אפשר ממש לראות את הרכבת נוסעת, מהר יותר ויותר, עד שהיא מגיעה לתחנה שלה ואנחנו עוברים לשיר הבא.
Big Sky
אני חייבת להודות, את השיר הזה היה לי מאוד קשה לאהוב.
יחסית לשאר השירים באלבום הוא כבד, רוב הזמן בכלל המילים מדוברות, לא שרים אותן.
למדתי לאהוב אותו יותר עם הזמן.
המילים שלו מרגשות, ואני יכולה לבזבז שעות בניסיון להבין על מה בדיוק השיר מדבר.
Sitting By The Riverside
האם השיר הזה, אחרי ווטרלו סאנסט השיר הכי יפה שקיים?
התשובה היא כן.
שיר מדהים, מדהים, מדהים.
אין מילים.
להקשיב לשיר הזה, זה בדיוק כמו לשבת ליד הנהר, שזורם אל תוך הלילה. זה שיר יפה כמו ציור, ככה אני אוהבת לתאר אותו.
Animal Farm
הפתיחה הזו בגיטרה. פשוט, וואו.
בשיר הזה מובע רצון לחזור לחיים הפשוטים, בחווה עם החיות.
במקום לחיות בעולם המטורף של העיר. כשריי שר, הוא עלול להיות סרקסטי וציני כלפי החיים,בשיר הזה נשמע שהוא מתכווון לכל מילה, והשיר הזה מעורר אצלי געגועים עזים לחזור אל החווה שמעולם לא הייתי בה, וגם גורם לי לבכות, תוך כדי שאני שרה את המילים. אני אוהבת במיוחד את השורה על החלומות.
Village Green
מחוץ לרעש של העיר, נמצא הכפר הירוק, השקט הרגוע.
לגיבורנו נמאס מהתהילה למשך שתי דקות, והוא שר בקול מלא געגועים אל הכפר הירוק שאליו נוהרים כל התיירים האמריקאים ומצלמים תמונות, אל בית הספר, האנשים הפשוטים, והכי חשוב אל חברתו, דייזי, אותה הוא נישק ליד עץ האלון.
הגיבור שלנו נמצא בעיר הגדולה, אך הוא מבטיח לחזור ולשתות תה עם אהובתו.
Starstruck
את השיר העשירי באלבום ריי שר למעריצה (דמיונית כמובן, מי מעריץ אותו בכלל חוץ ממני?) שמתלהבת מהתהילה שלו, ומכך שהיא מפורסם,אך לא מבינה שלכל הנוצץ זהב, ולפרסום יש מחיר.
אני שמעתי גם על פרשנות שאומרת שריי בעצם שר על עצמו, וזה שיר אוטוביוגרפי.
השיר מלווה בכינורות, בתופים וגיטרה בס. הגיטרות הרגילות לא נמצאות פה, וצולם לו קליפ של הלהקה בשחור ולבן. הקליפ האחרון בו משתתף פיט קוויף.
השיר הבא הוא Phenomenal Cat
שיר ילדים, כמו השירים של סיד בארט מאלבום הבכורה של פינק פלויד
המילים שלו די הזויות, במיוחד הקטע הזה עם כל אוצר המילים שקשור לחתולים וחתוליות.
וזה שהם האיצו את הקול של דייב כדי שישמע כמו חתול (איזה חתול הם מכירים שנשמע ככה?) אלא אם השיר הזה בכלל לא מדבר על חתולים, אלא על משהו אחר. כמו השיר "חזרזירים" של הביטלס, שלא מדבר על חזירים אמיתיים. שיר פנומנלי.
All Of My Friends Were There בניגוד מוחלט לשיר הקודם, שהוא פרי דמיונו של הכותב המוכשר, השיר הזה
מבוסס על סיפור אמיתי. יש הוכחות מצולמות (לפחות לקטע עם השפם)
נראה לי שזה אחד מהשירים הבודדים שאני מכירה שמדברים על הופעה גרועה מול חברים, וחברים של חברים והבושה. אוי הבושה! איזו בושה גדולה!
ריי נשמע פה כאילו הוא באמת שתה יותר מדי, וזה שיר שנשמע כאילו נלקח משנות השלושים, מיוזיק הול, אני לא באמת יודעת מה הביטוי הזה אומר, אבל אני יודעת שהקינקס הושפעו מכל העניין הזה. כמו תמיד, אין אף מילה רעה לומר על השיר הזה.
Wicked Anabella
לא הייתי רוצה לפגוש אותה בלילה.
לעומת זאת, את דייב ששר את השיר הזה הייתי שמחה לפגוש, שילמד אותי קצת איך מנגנים בגיטרה כמו שצריך, וגם את מיק אבורי,
Monica
שיר בסגנון קליפסו, קצר ופשוט.
ריי מתגאה בכך שהוא הצליח להכניס את השיר הזה לרדיו, זה לא שיר תמים כפי שהוא נשמע במבט ראשון. מוניקה האהובה היא למעשה זונה שעומדת בצומת, השיר לא פופולרי כמו לולה, מסיבות מובנות, אך הוא עדיין שיר מעולה.
People Take Picture Of Each Other
מי אמר שמסע בזמן לא אפשרי?
הלהקה נסעה בזמן לשנה בה המציאו את האינסטגרם, וחזרה אחורה ל-1968 כדי לכתוב על זה שיר.
אני בטוחה שפעם גם היו מצלמים כל דבר קטן, אבל היום זה נראה שמה שלא מצולם-לא קיים.
פשוט גאונות של שיר.
אוהבת כל חלק בו, במיוחד את השירה הזו, מלאת שעשוע.
אל תראו לי עוד תמונות, בבקשה.
פריטה אחרונה בגיטרה, ואנחנו נפרדים. זהו? יכול להיות שהאלבום הזה נגמר? לא. זה לא יתכן.
היה נחמד לבקר בכפר הירוק, היה מאוד מהנה,
בפעם הבאה שניפגש עם האגודה הזו, הם ישירו על נפילתה של האמפרייה הבריטית, אבל זה יקרה רק בעוד שנה, ובינתיים
!God Save The Kinks