עוגיות המוזיקה

לא פעם ראשונה שאני מקשיבה לאלבום הזה של הרולינג סטונס, שבעיניי הוא אחד מהאלבומים הטובים ביותר שיצאו ב1969 ובכלל אחד מהאלבומים הטובים ביותר שיש בעולם כולו.
הוא מכיל רק 9 שירים, אך בכל אחד מהם יש משהו מיוחד.
העטיפה של האלבום היא הכי טובה שנתקלתי בה אי פעם, מעניין אותי כמה שעות לקח להם להכין את העוגה המיוחדת הזאת, שחצי ממנה בכלל לא אכיל ובכל זאת אני רוצה אחת כזאת ליום ההולדת הבא שלי. מה שבטוח לקח להם הרבה פחות זמן להרוס אותה, את התוצאות של ההרס אפשר לראות בצד האחורי של האלבום. אני לא נוהגת לדבר על עטיפות של אלבומים כי מוזיקה זה העיקר, אבל הפעם לא יכולתי להתעלם.

 

Gimme Shelter:

בעיניי מדובר בשיר הכי טוב על מלחמת וויטאנם, מהסיבה הפשוטה שהוא באמת מצליח להעביר את התחושה של האסון ושל המלחמה. בניגוד להרבה שירים אחרים שעסקו בעיקר ב"הפצת אהבה" באופן הכי שטחי שיש, עם כל האהבה שלי לשירים של הביטלס, השיר הזה ברמה אחרת לגמרי.
העובדה שהדובר בשיר הוא אזרח רגיל ולא חייל רק תורמת להזדהות עם הנושא.
השיר עצמו לא מדבר מפורשות על המלחמה, אלא משתמש במילים כלליות שמדברות על אסון ככה שהוא יכול להיות רלוונטי למעשה לכל מלחמה או לכל אסון שקורה.
על הגיטרה באמת אין מה להרחיב, רק תקשיבו לצלילים המטורפים האלה.
והקולות של הזמרת הנוספת בשיר הזה באמת לא זוכים למספיק הערכה, אם היא לא הייתה משתתפת בשיר הוא היה נשמע אחרת לגמרי.

​

Love in Vain

כשמקשיבים לשיר הזה, קל מאוד לשכוח שמדובר בקאבר לשיר של רוברט ג'ונסון מ1937.  אחד מהשירים האהובים עליי ביותר ובכלל אני חושבת שהשירים השקטים שלהם לא מוערכים מספיק.

​

Country Honk
הגרסה המקורית לשיר המפורסם, Honky Tonk Woman.
אני מעדיפה את הגרסה הזאת על פני הגרסה הרגילה, יש משהו בשיר הזה שלא שומעים הרבה במוזיקה של הרולינג סטונס או באופן כללי. נותן תחושה של ערב נגינה אקראי כשכל אחד מביא כלי נגינה וממציאים מילים על המקום.

​

Live With Me
שתי השורות הראשונות של השיר הזה הן מהגאוניות ביותר שנכתבו אי פעם וזה רק מוכיח כמה שמיק ג'אגר וקית' ריצ'ארד לא מוערכים מספיק בתור כותבי שירים. מבחינת מילים זה אחד מהשירים הטובים ביותר שיש וגם המוזיקה לא פחות טובה, אני לא חושבת שיש באמת מה לפרט יותר מדי. אבל זה שיר טוב ביותר.

 

Let It Bleed
שיר הנושא של האלבום ואחד מהשירים האהובים עליי ממנו, הפסנתר ממש מוסיף.השיר הזה יצא גם בתור סינגל ביפן ב1970. אני עדיין מנסה להבין בדיוק על מה המילים מדברות, אבל ללא ספק זה שיר טוב. ההשראה לשיר לפי מה שאני יודעת הגיעה מכך שקית' ניגן במשך שעות עד שהוא דימם מהידיים.

​

Midnight Rambler
שיר על רוצח בסמטה אפלה. הכי טוב מהאלבום הזה לדעתי. אפשר ממש לעצום את העיניים ולדמיין את מה שקורה, הכל מתקדם בקצב מהיר, ממש כמו מרדף אמיתי. השיר מבוסס על הסיפור של אלברט דה סלאבו, רוצח מבוסטון.
האווירה בשיר הזה היא מאוד אפלה וזה מגיע לשיא בחלק האמצעי של השיר, כשהמנגינה חוזרת על עצמה ונעשית מהירה יותר ויותר. זה השיר האחרון שהוקלט עם בריאן ג'ונס

​

You Got The Silver
השיר הראשון שקית' ריצ'ארדס שר וזה גורם לי לתהות למה הוא לא שר גם באלבום הקודמים, יש לו קול ממש טוב, למרות שהוא מוגבל קצת. אחד מהשירים היפים ביותר באלבום.

 

Monkey Man

הפתיח של השיר הזה פשוט גאוני והשיר עצמו באמת לא מוערך מספיק. הביטוי Monkey Man  מתייחס ככל הנראה לסמים. השיר עצמו מדבר על אדם שמרגיש שמתייחסים אליו כמו אל חיית שעשוע, כמו קוף בקרקס. השיר  כולל גם התייחסויות לביקורת שהעבירו על הלהקה על כך שהם אנטי ממסדיים ומעבירים מסרים שטניים, במיוחד אחרי השיר Symapthy for the devil והאלבום Their Satanic Majestica Request.

You Can't Always get what you want

הסיומת הכי טובה לאלבום המדהים הזה, החל מהפתיח שבו הילדים שרים את האקפלה ועד סוף השיר. שבע דקות שהן לא פחות ממושלמות. לשיר הזה יש מסר שאני חייה לפיו, ויש בו משהו שאף פעם לא נמאס להקשיב לו. המילים של השיר הזה הן מהאהובות עליי בעולם.

 

לסיכום, מדובר בלא פחות מאלבום מופת. היה לי קצת קשה לכתוב ביקורת על האלבום הזה כי אין שיר אחד שאני לא אוהבת בו.  קשה להעביר ביקורת על מוזיקה טובה.
לדעתי זה אלבום שחובה להקשיב לו לפחות פעם אחת בחיים ומי שלא מכיר אותו מפסיד כמה מהשירים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם.
 

​